הרוזן מסיינט ג'רמיין (1710-1784) היה אריסטוקרט ממוצא לא ידוע שחי באירופה של המאה ה-18. סיינט ג'רמיין, שהיה דמות צבעונית ומרתקת, הפך עם השנים לסמל והשראה עבור אנשים רבים - לא בדברים שאמר או כתב אלא בדרך חייו. סיינט ג'רמיין נודע כמי שמאמין בשלום, בחירות ובתכונות הטובות באנושות - שמחת חיים, אהבת בריות, למידה וסקרנות. סיינט ג'רמיין האמין שבבני אדם באשר הם יש יכולות בלתי מוגבלות. שמחת החיים שלו, אהבתו את החיים ואת בני האדם סביבו, חוש ההומור והאופטימיות הטבועה בו, הפכו את סיינט ג'רמיין להשראה עבור אנשים ברחבי העולם.
הרוזן היה עשיר מאוד, אף כי איש לא ידע מאין בא לו הונו העצום והוא היה מקורב לבני מלוכה. הרוזן היה אלכימאי, מדען, בלשן , מוזיקאי וממציא. יצא לו מוניטין של מי שהוא בן מאות שנים וכמי שהפגין לעיתים כוחות ויכולות על טבעיים. וולטייר, הסופר והפילוסוף מהמאה ה-18, כתב על סיינט ג'רמיין שהוא "איש שיודע הכל ושהוא בן אלמות". אנשים נוספים התייחסו אליו כאל "איש של למידה", "אוהב האמת", "מסור לטוב" ו"שונא שפלות ותרמיות".
הרוזן התלבש בחן והיה ידוע בגינוניו הנעימים ובנימוסיו המושלמים. הוא אהב לסעוד בחוץ ותמיד שיעשע את האנשים סביבו בסיפורים מרתקים ובחוש ההומור הטבעי שלו. הוא עשה שימוש בידע שלו בקוסמטיקה טבעית ליצירת מתכונים להעלמת קמטים ולצביעת שיער, אותם נתן לנשים סביבו.
סיינט ג'רמיין פיתח שיטת מדהימה לצביעת בדים והציע למכור אותה לצרפת, ומאוחר יותר לבלגיה. בגרמניה תחת הכינוי הרוזן וולדון, הוא המשיך לפתח שיטות קוסמטיקה טבעית, משקאות אלכוהוליים, טיפולים לעצמות, עיבוד נייר, שנהב ומתכות שונות, והתמחה באלכימיה ובצבע. חמש שנים לפני מותו המשוער הוא הפך את העניין שלו בקוסמטיקה טבעית לעיסוק בכימיה והחל מחלק תרופות צמחים לעניים.
סיינט ג'רמיין נראה בתחילת המאה ה-18 בדיוק כפי שנראה שמונים שנה קודם לכן – אדם בשנות השלושים המאוחרות לחייו, בגובה ומשקל בינוניים. הרוזן נודע באהבתו לאבני חן והוא אהב לנסוע והפגין ידע מעמיק במדינות אירופה בתקופות השונות. אף כי איש לא ידע מהו מוצאו לא היה ספק בכך שהיה אדם משכיל. הוא הפגין שליטה בשפות רבות והיה מיודד עם וולטייר, רוסו ורבים מאנשי הספר והפילוסופים של תקופתו.
פרט לידע שלו בכימיה, בתהליכים פיזיקאליים ובקוסמטיקה טבעית, הכישרון הבולט ביותר של הרוזן היה הידע שלו באלכימיה. על פי השמועות (בהן לא הודה מעולם בפומבי), הוא ידע להפוך מתכות יסוד לזהב, והוא טען שביכולתו ליצור יהלום ענק ממספר יהלומים קטנים. סיינט ג'רמיין היה דמות צבעונית, מגוונת ומרתקת והיווה מקור השראה לסיפורים, אגדות ומיתוסים: חייו, כשרונותיו, דרך מותו ואפילו הופעותיו המתועדות לאחר מותו.
היו ככל הנראה מספר אנשים שענו לשם סיינט ג'רמיין בתקופה בה חי. הידועים מכולם הם פייר רנולט מסיינט ג'רמיין – מושל מטעם צרפת בכלכתה ב-1750; ורוברט פרנסס קווסניי מסיינט ג'רמיין שהיה פעיל בארגונים סודיים מגוונים. ההשערות על מוצאו של סיינט ג'רמיין היוו מקור לניחושים וספקולציות. נאמר עליו שהוא היה צאצא ליהודי אלזסי, יהודי פורטוגזי, לגובה מיסים ברוטונדו או שהיה בנו הלא חוקי של מלך פורטוגל. סיינט ג'רמיין עצמו לא עשה דבר כדי להבהיר את החידתיות שאפפה אותו. השערות מבוססות עוד פחות טענו גם שהיה בנו של הנסיך פרנץ לאופלד מטרנסילבניה
(1676-1735), או של חואן תומס אנריקז דה קבררה ומאריה אנה וון-ניוברג
(1667-1740), או המרקיז דה ריברולו (1669-1749) או אפילו הסולטן מוסטפה השני (1664-1703). על פי ההשערות את השם סיינט ג'רמיין בחר הרוזן בעצמו משמה של העיירה הקטנה סאן ז'רמאנו או משמו של האח הקדוש סיינט ג'רמנוס.
השפעתו של סיינט ג'רמיין לא התמצתה בהשפעת אישיותו על בני אדם, בפיתוחים שהשיג המתכות או בבדים או בידע שלו בקוסמטיקה טבעית. סיינט ג'רמיין שיחק תפקיד פוליטי חשוב מאחורי הקלעים של אירועים מרכזיים במאה ה-18: המרד הסקוטי של 1745, מלחמת שבע השנים (בין צרפת לאינדיאנים), ההפיכה השקטה שהושיבה את קתרינה הגדולה על כס המלוכה הרוסי והמהפיכה הצרפתית שאותה, על פי השמועות, ניבא. הוא היה מקורב לאנשים רבי מעלה והשפעה במדינות רבות כולל אנשי מלוכה ואפילו בנג'מין פרנקלין.
סיינט ג'רמיין היה שליח דיפלומטי סודי בשירות צרפת והיווה ערוץ קשר חשאי בין צרפת לאנגליה. הוא היה מקורב ביותר ללואיס החמישה עשר ונשלח על ידי המלך לשליחויות נעלמות. עובדה זו עוררה כלפיו את חמתם של אנשים רבי כוח, כולל, בין השאר, את זו של הדוכס דה קריסול – שר החוץ. עוינות זו היתה הגורם לכך שעזב בחופזה לאנגליה כדי להימנע מכליאה בבסטיליה.
באנגליה הוא ייסד את מסדר לב הזהב ואת האחווה הסודית של הבונים החופשיים תחת השם פרנסיס בייקון. היה זה חלומו להקים באמריקה מדינה חופשית משחיתות, תאוות בצע ומונרכיות דיקטטוריות. הוא סייע בכתיבת מגילת העצמאות ואת חוקת ארה"ב מאחר והן נכתבו על ידי חסידיו מהבונים החופשיים (את סמל הבונים החופשיים אפשר למצוא חקוק על שטרות הדולר בארה"ב עד היום).
הסטוריונים וביוגרפים קבעו את המקום והתאריך הרשמי למותו של הרוזן מסיינט ג'רמיין בדנמרק, ב-27 בפברואר 1784. הבונים החופשיים קבעו כי מת ב-1985. עם זאת, שמועות על הופעותיו שנים רבות במקומות שונים לאחר מותו ותיאורים מפורטים של שיחות שניהל ואנשים שפגש, המשיכו להופיע בתכיפות עד תחילת המאה ה-20. ישנם גם אלה המאמינים כי הוא חי עד היום.
האופן בו חי את חייו, עושרו האגדי והמסתורין שליווה את לידתו ומותו הפכו את אגדת סיינט ג'רמיין לפופולארית במיוחד בסוף המאה ה-19. הוא היווה מקור לניחושים וסיפורים ואין ספור מיתוסים, והשערות דבקו בו. חוקרי מיסטיקה שיערו כי סיינט ג'רמיין היה אחד מבני התמותה הנסתרים שמשכו בחוטים מאחורי וילונות ההסטוריה. במאה ה-20 סדנאות I AM, לפיתוח יחסי אנוש העלו את סיינט ג'רמיין לדרגה כמעט אלוהית. קבוצות ופלגים מסוימים היום מאמינים כי הוא היה מרלין הקוסם, פרנסיס בייקון או אפילו "וינצ'י", שליח אלוהי, שחי מאז ימי הפרעונים המצריים וכעת ממשיך להתקיים במישור שונה משלנו.
סיינט ג'רמיין האמין שבכל אדם ואדם יש יכולות אינסופיות וטען כי מנקודת מבט מעשית האדם חייב לשאוף לשחרר את עצמו מן החומר כך שיוכל להיכנס לעולם של הבנה גבוהה יותר. אמונתו בהפצת הטוב (כמרלין הקוסם), אהבתו את החיים ואת בני האדם על תכונותיהם האנושיות, האופטימיות וחוש הומור שלו, הפכו את סיינט ג'רמיין להשראה עבור אנשים ברחבי העולם. עבור אנשים רבים כיום הוא עדיין מהווה מאין מלאך בן אלמוות שנשלח מהשמים להעניק תבנה וחמלה לבני האדם.
לדף המוצרים
