החשיבות של מרלין אינה מתמצה בתפקיד שמילא בסיפורי המלך ארתור, אלא בכך שייצג את החיבור לכוחות הטבע והטוב. במשך מאות שנים משוררים, מספרי סיפורים ואנשים בני אמונות שונות מצאו בו השראה לכתיבה ולדרך חיים. מרלין זכור ביותר כדמות מסיפורי אבירי השולחן העגול, אך הוא ממלא תפקיד מרכזי גם באגדות ההיסטוריות של בריטניה הקדומה. יתרה מכך, מרלין מסמל את הדרך בה אדם טוב יחיד יכול להפיץ טוב סביבו.
אגדות המלך ארתור נשענו על ספרים שנכתבו על ידי אנשי הכמורה והמשוררים של ימי הביניים – אגדות שסבבו את עלייתו לשלטון וימי מלוכתו של המלך האגדי ארתור ועסקו בעולמו הקסום והמסתורי של מרלין. מלכי בריטניה עשו שימוש באגדות מוכרות אלו על מנת לכונן את זכותם על כס המלכות הוולשי והאנגלי, אך דמותו של מרלין צברה פופולאריות לא כסמל פוליטי אלא כסמל למה שהוא טוב באנושות כולה.
האיש שכתב על מרלין בדמותו המוכרת לנו כיום היה איש כמורה וולשי בשם ג'פרי ממונמאות'. היצירה המוקדמת ביותר של ג'פרי שנמצאת בידינו נקראת "נבואות מרלין" ודמותו של המכשף מופיעה בו לראשונה כנראה כחיבור בין מספר דמויות היסטוריות ומומצאות. ב-1136 ג'פרי חיבר ספר שנקרא "ההיסטוריה של מלכי בריטניה", בו העמיק את דמותו של מרלין והרחיב את קווי האופי שלה. ג'פרי הוא זה שקבע את המסגרת הראשונית לאגדות ארתור וקבע את דמותו של המלך ארתור כמלך בריטי היסטורי למחצה. כל שלושת הספרים של ג'פרי ששרדו נכתבו בלטינית: "נבואות מרלין", "ההיסטוריה של מלכי בריטניה" ו"חייו של מרלין".
אגדות רבות סובבות את חייו של מרלין. הוא היה יועץ זקן וחכם, שחלק מתבונתו עם ארבעה דורות של מלכי בריטניה הקדומה. יצא לו מוניטין של היותו כהן דרואידי (חבר במסדר כמרים בני העמים הקלטיים), של מי שיודע סודות עתיקים ושל יועץ למלך ארתור. באגדות המוקדמות ובשירים הוולשים מרלין מזוהה גם עם מירדין הפרא. אחרי שסבל טראומה קשה בקרב, מירדין נמלט אל היערות הקלדוניים, הפך לאיש פרא ולמד את סודות הטבע ואפילו לשוחח עם בעלי החיים. השינוי שקרה לו, על פי הסיפור, נתן לו כוחות לראיית העתיד והוא נודע לאחר מכן כנביא.
דמותו של מירדין עצמו מבוססת על סיפורים סקוטיים מוקדמים ועל דמות בשם ליילוקן שהפכה למירדין באגדות הוולשיות.
בספריו של ג'פרי דמותו של מרלין חוזה נבואות שמגיעות הרחק אל תוך העתיד ומספרות על גורלה של בריטניה. לדמותו של מרלין היתה השפעה עצומה על בני אדם והנבואות הללו צברו כוח רב בימיו של ג'פרי. נבואות חדשות שיוחסו למרלין המשיכו להיכתב עד למאה ה-19.
מרלין מופיע לראשונה בסיפוריו של ג'פרי כילד החי בזמנו של המלך וורתיגרן. וורתיגרן מנסה לבנות מגדל, אך המגדל שב ומתמוטט. הקוסמים המייעצים לו קובעים כי על מנת לייצב את המגדל עליו לפזר על היסודות דם של "ילד שנולד בלי אב". הילד הוא מרלין, ויכולותיו הנבואיות (שמקורם בהיותו ממוצא על טבעי: נסיכה וולשית ושד), מתגלים לראשונה. כשמרלין מובא בפני המלך וורתיגרן, הוא מגלה למלך את הסיבה האמיתית להתמוטטויות המגדל: אגם אפל נמצא מתחת למגדל וחיים במצולותיו שני דרקונים שמרעידים את האדמה וממוטטים את המגדל, בעודם לוחמים זה בזה.
הדרקונים בסיפור ייצגו את הבריטים הקדומים והסקסונים והסיפור חזה את עתיד בריטניה, את נפילת וורתיגרן ואת עלייתו של המלך ארתור. הנבואות הבאות של הילד מרלין שהפך למכשף גדול מוזכרות בספרו של ג'פרי "נבואות מרלין".
ביצירתו השלישית של ג'פרי – ויטה מרליני (חיי מרלין) ג'פרי מציג דמות חדשה של מרלין, שנראית שונה ביותר מגלגוליו הקודמים של הקוסם. סופרים מאוחרים יותר שיערו שג'פרי למעשה כתב על שתי דמויות שונות לחלוטין – מירדין אמריס, הקוסם מימיהם של המלכים וורתיגרן ואותר פנדראגון, ומרלין קלדונסיס, איש הפרא מהיערות הקלדוניים.
אף כי ג'פרי שאב השראה לכתיבתו ממקורות קדומים משלו, היה זה הוא שביסס את דמותו של מרלין, העניק לה עומק ויצר לה אופי, ובכך והפך אותה למקור לעניין והשראה עבור בני אדם רבים. גרסתו של ג'פרי הפכה מיד לפופולארית - מרלין היה לא רק אהוב, אלא גם נערץ. הקוסם שיקף בתוכו את כל מה שטוב באנושות וניסה תמיד לעשות טוב, והוא הפך לסמל כאדם בעל עוצמה שעושה בה שימוש לתועלת ולא לשררה. סופרים מאוחרים יותר המשיכו לכתוב על הדמות שג'פרי יצר והוסיפו לתאר, להעמיק ולהעשיר את מרלין הקוסם בעיני קוראים בעולם כולו.
רוברט דה בורון, משורר צרפתי מסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 הוסיף כמה מן האלמנטים החשובים ביותר לסיפורו המקורי של ג'פרי על מרלין הקוסם. המרלין של בורון הגיע מעולם הנצרות – אלמנט שנעדר לחלוטין מסיפוריו של ג'פרי. בורון גם לקח את ההשערות בנוגע למוצאו העל טבעי של מרלין צעד נוסף קדימה כשטען שמרלין הוא תוצר של התעברות נזירה מן השטן, או בשם אחר: האנטי-כרייסט. על פי בורון, טבעו "המרושע" של התינוק מרלין נעלם עם הטבלתו לנצרות אך הוא נותר עם יכולות הנבואה וכוחות הכישוף. המוטיבים שבורון החדיר לאגדה המקורית הם החרב בסלע, יכולתו של מרלין להפוך את עצמו לבעלי חיים שונים, היותו של מרלין הבונה של השולחן העגול והפיתוי של מרלין על ידי ניניאן (גבירת האגם) ולכידתו בעץ אלון.
מרלין הוא דמות ספרותית מוכרת ואהובה. הוא מאגד בתוכו את תכונותיו של הקוסם האמיתי: נביא, מכשף, יועץ ו"מושך בחוטים"; ושל איש הפרא: המחובר לצד הטבע והאדמה. פרט לתפקידו החשוב באגדות המלך ארתור, מרלין הפך לסמל עבור אנשים בני תרבויות שונות. בכוחותיו המחוברים לטבע, ברצון שלו לסייע לזולת ובטוב שהוא מצא באנושות, מרלין נותר עד היום כמקור השראה לסיפורים, שירים, מחזות וסרטים.
(חזרה לדף הבית)
